יום שבת, 2 באוגוסט 2008

מובטלינה

חודש עבר מאז שפוטרתי ויותר משלושה מאז שהתחלתי לחפש עבודה ברצינות, שראיתי שמקומי בחברה נדרס על ידי שקרנים ושהחברה לא תתקדם, עדיין לא מצאתי את שחפצה נפשי וגם כרגע לא בא לי להתפשר ומה שמרגיז אותי זה חברות ההשמה שמפרסמות שהן דואגות ללקוח וכו' וכו', תחלס יש כאלה שאפילו לא טורחות להתקשר או לשלוח מייל וכאלה שהשאלה הראשונה מתי תעברי למרכז? אז זהו שלא אני לא עוברת כרגע לשום מקום בכל העולם נוסעים שעה פלוס לעבודה רק בישראל כל אחד מחפש עבודה מתחת לבית, הדלק וזיהום האויר של אלו העומדים בפקקי גוש דן פי שלוש יקר יותר מזה שאני אבוא מחיפה.
נו מדינת ישראל רוצה להיות חו"ל בלי להשקיע? אין חיה כזאת